מקצוע האימון, הקואוצ`ר, הפך להיות בשנים האחרונות עוד אחד מאותם מקצועות שהתחילו עם הבטחה גדולה ועתה הם סובלים מפיחות מסוים במעמדם: לצד מאמנים ומוסדות להכשרה שרלטנים, מוסדות רציניים ואקדמיים מציעים מסלולי הכשרת מאמנים איכותיים בעלי קוד אתי
היום כל אחד שרוצה יכול להודיע שהוא קואוצ`ר, המקצוע לא מחייב תואר אקדמי ואין גוף שמפקח על ההסמכה של המאמנים, לפחות לא גוף רשמי המוכר ומוסמך מטעם המדינה; המקצוע הפך להיות פרוץ לכל מיני שרלטנים ונוכלים. איך יודעים איזה מאמן לבחור? ואיך יודעים איפה ללמוד כדי לקבל הכשרה רצינית?
במקומות אחרים בעולם מתחילות להיפתח תוכניות לימוד אקדמיות. הראשונה להעניק תואר שני באימון הייתה אוניברסיטת אוסטרליה. התואר ניתן בפקולטה לכלכלה ועסקים בשילוב עם הפקולטה לפסיכולוגיה והוא מוכר על ידי ארגון המאמנים העולמי, ה-ICF. דרישות הקבלה לתואר גבוהות, יש דרישה ללימודי פסיכולוגיה קודמים, פרקטיקה ויצירת מתודולוגיה.
איך צריך להראות המקצוע בארץ בעתיד? לשכת המאמנים בישראל היא הגוף וולונטרי ללא מטרות רווח, הפועל כיום להסדרת מקצוע האימון בישראל. לפני שנה בדיוק התקיים באוניברסיטת בר אילן רב שיח בעניין הרפורמה שמבקשת הלשכה להוביל בתחום. מטרת הרפורמה לייצר תשתית עבור המקצוע של כללי אתיקה ומוסר.
לשכת המאמנים פועלת היום לקבלת מעמד סטטוטורי למקצוע האימון בישראל וקידום האימון כפרופסיה - גיבוש ויישום אתיקה מקצועית כדי לסייע לציבור לבחור באנשי מקצוע אמינים ומוסמכים.
החזון של לשכת המאמנים הוא להפוך את האימון למקצוע אקדמי, ``האימון הוא תחום דעת אקדמי מוגדר, מובחן ובעל זכות קיום עצמאית...`` נכתב במידעון הלשכה; נוצרו קשרים עם מוסדות אקדמיים עם כי, ``לומר שנתקלנו בפנים מסבירות ובנכונות לשתף פעולה באקדמיה יהיה מוגזם למדי,`` דבר הידיעון.
כאמור בכל זאת נוצרו קשרים עם האקדמיה ופותחו תוכניות לימוד למאמנים תחת המטריה האקדמית, במסגרת לימודים חוץ אקדמיים, ``הקורס שלנו נולד מהרצון למסד ולהעצים את המקצוע החשוב הזה שנקרא אימון,`` אומר שחר צדוק, מרכז תחום האימון ומכשיר מאמנים ביחידה להשתלמות ולהדרכה בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר אילן, מדריך מוסמך ומוכר על ידי לשכת המאמנים, ``אנחנו מאמינים בכלי הזה גם כאימון אישי וגם כאימון בארגונים. לשם קבלה לקורס העמדנו קריטריונים שיביאו אנשים איכותיים למקצוע. תואר אקדמי רלוונטי, ניסיון בניהול או הנחייה או בייעוץ. אנחנו מאמינים שישנה חשיבות לתואר אקדמי אך מצד שני יש אנשים ממש טובים ובעלי פוטנציאל בתחום, ללא תואר אקדמי, שאנחנו מקבלים לקורס במסגרת ועדת חריגים.,`` מסכם צדוק.
כחלק מהרפורמה שמנסה לשכת המאמנים לעשות גובשו קריטריונים להסמכה מטעם הלשכה:
175 שעות אקדמיות בבית ספר לאימון מוכר.
הכשרה מעשית - 100 שעות אימון, מתוכן 60 שעות בהדרכה על ידי סופרווייזר מוסמך.
חובה לעבור אימון אישי בן 10 מפגשים בני 45 דקות.
בחינת הסמכה בכתב ובעל פה ובחינה באתיקה.
``לשכת המאמנים מקדמת את חוק המאמנים במטרה להעלות את הרף וכמו כן לקבוע קריטריונים להסמכת מאמנים,`` אומר צדוק, ``חשוב שאנשים יהיו עם ניסיון חיים שיכול לתרום למקצוע. התואר האקדמי אף פעם לא יכול להיות קריטריון בודד, צריכים להיות גם קריטריונים של ניסיון, כישורים אישיים ועוד. כרגע זאת הדרך הנכונה כדי להוריד את אלה שרוצים להיכנס לתחום, ולדעתנו הצנועה אנחנו לא חושבים שהם מתאימים.``
צדוק בעל ניסיון רב כבר הכשיר למעלה מ-200 מאמנים חושב שיש לתת דגש רב על האתיקה המקצועית כדי להעצים את המקצוע בישראל ובתחום זה הוא ממש רואה שליחות , ש ``לי אישית כמאמן יש משימה להרים את קרנו של הקואוצ`ינג ולהכשיר מאמנים טובים בעלי אתיקה מקצועית,`` הוא אומר`` בקורס שלנו הסטודנט מקבל כלים אמיתיים להבחין בין טיפול ואימון ומודלים לאימון. אנחנו רואים שליחות בקורס שלנו, כהכשרה רצינית, אחראית ואתית עם דרישות אקדמיות של עבודות וסופרוויז`ין ומבחן מעשי.. זהו מסר לקידום המקצוע ולהבנה שלא כל אחד יכול להיות מאמן כמו שלא כל אחד יכול להיות רופא או פסיכולוג.``
מאמרים נוספים בתחום
הכשרה מקצועית
| |