מכתב פתוח שהתפרסם בחודש שעבר בבלוג של עוזרת פרופ מאוניברסיטת טקסס העלה שוב את השאלה מה תרומתן של הנשים לעולם הטכנולוגי, אם בכלל, ומדוע הן לא נוכחות שם?
סינדי רויאל, עוזרת מרצה באוניברסיטת טקסס, מלמדת עיתונות והתפתחות הרשת ממש כעסה על ירחון הטכנולוגיה ווירד. היא פנתה במכתב פתוח בבלוג שלה לירחון בטענה שזאת לא הפעם הראשונה שהוא מחפיץ נשים על השער שלו - ואף פרסמה תמונות שערים קודמים שלו.
האם התרומה הגדולה ביותר של נשים לעולם הטכנולוגי ו/או לממלכת החנונים היא הגוף שלהן? לא, אבל לפעמים נדמה שאי אפשר להסיק אחרת.
כשירחון ווירד מפרסם על השער שלו שדיים של אישה עם הכותרת 100 אחוז טבעי כדי לקדם כתבה בנושא של הנדסת רקמות, זה פוגע ומטריד ובעיקר מנציח את התחושה לנשים אין הישגים טכנולוגיים והן מתפרסמות על השער של מגזין טכנולוגיה כמו ווירד רק כדי למכור עוד גיליון.
"אתם טובים מזה," כתבה רויאל, "יש לכם כוח להשפיע על הדרך שבה נשים רואות את תפקידן בטכנולוגיה, ואתם לא עוזרים בכלל."
בכנס שדרות לחברה (שהתקיים בנובמבר 2010) ציין עוזי דיין בפאנל מעמד האישה כי " הדבר הכי כואב בניתוח לשינוי מין - כשחותכים לך 30% מהמשכורת".
באוקטובר 2010 התפרסם מחקר חדש של בנק ישראל שבודק את פערי השכר בין גברים לנשים במינהל הציבורי בישראל (יובל מזר ונועם מיכלסון).
יובל מזר ונועם מיכלסון מחטיבת המחקר של הבנק ערכו מחקר שבוחן את התפתחות פערי השכר בין נשים לגברים במינהל הציבורי בישראל. מניתוח ממצאי המחקר נמצא שפער השכר בין נשים לגברים גדל עד גיל 50 באופן דומה לזה שבמגזר העסקי. ניתוח נתונים בשני העשורים האחרונים מלמד שהסיבה העיקרית לגידול בפער הזה היא שככל שגיל הגברים עולה הם מצטרפים לתפקידים בשכר גבוה יותר ביחד לנשים. קידומם של הגברים לאורך הקריירה במינהל הציבורי, חרף זאת, דומה לזה של נשים.
שכר ממוצע (מחירי 2009) - 11,184
נשים - 9,081
גברים - 13,333
מניתוח אוכלוסיית העובדים העוברים למינהל הציבורי מהמגזר העסקי או מהשירותים הציבוריים עולה בבירור כי גברים נכנסו למינהל הציבורי בתפקידים טובים יותר מאשר הנשים, תפקידים ששכר גבוה יותר בצידם. זהו שיקוף של פער שכר שהיו קיימים במקום העבודה הקודם. זו תופעה מונוטונית לאורך כל מסלול הקריירה.
נמצא גם שסעיף החזר הוצאות הוא פרו-נשי בקרב עובדים מתמידים ופרו-גברי בקרב עובדים מצטרפים (כלומר, לגברים מציעים אקסטרות כדי לקבל את התפקיד. נשים יקבלו אקסטרות רק אם החזיקו מעמד זמן רב מספיק בתפקיד שהן עושות).
מסקר שנערך במרץ 2010 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור מכללת אורט סינגאלובסקי, לרגל יום האישה הבינלאומי, עולה כי 84% אחוזים מהציבור מאמין כי נשים יכולות להגיע להישגים לימודיים במקצועות טכנולוגים כמו אלקטרוניקה וחשמל, הנדסת מחשבים, הנדסת מכונות וכדומה, לא פחות טוב מאשר גברים.
79% מהציבור מאמין כי נשים יכולות להגיע להישגים מקצועיים בשוק העבודה במקצועות טכנולוגיים לא פחות מהגברים. נשים מאמינות בכך (81%) יותר מגברים (79%).
עוד עולה מהסקר כי תושבי הצפון נוטים להסכים יותר עם הטענה שנשים יכולות להגיע להישגים לימודיים במקצועות טכנולוגיים לא פחות מגברים (92.9%) מאשר תושבי תל אביב ואזור המרכז (75%).
גם השכר משפיע על הדעה, מסתבר, כי בעלי שכר גבוה יותר מאמינים בהצלחתן של נשים בתחומים אלה יותר מבעלי שכר נמוך.
"בפועל, מספר הנשים הלומדות להנדסאיות חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה ומכונות נמצא באחוז נמוך במכללות," אומרת ד"ר איריס חזן, מנהלת מכללת אורט סינגאלובסקי בתל אביב, "ומטרת המכללה לעודד נשים לבחור בתחום על ידי מלגות מתאימות וכו’."
בשנת הלימודים תשס"ח 55.1% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות היו נשים, אך שיעורן בקרב הסטודנטים להנדסה היה נמוך הרבה יותר ועמד על 26% בלבד.
אמנם, בדיון בכנס שדרות ציינה פרופ’ חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה ופרופ’ להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, כי במקצועות ההנדסה החדשים כמו אדריכלות ומזון, חל שיפור בשיעור הנשים - אך המצב הקשה ביותר נמצא בתחומי ההנדסה "הקשים", כמו חשמל ואלקטרוניקה (דה-מארקר).
"כמנהלת מכללה טכנולוגית אני מאמינה שהצלחתן של הנשים בתחומים הטכנולוגיים תלויה בתהליך הסוציאליזציה ובדימוי העצמי שרכשו," אומרת ד"ר חזן, "הסקר מוכיח שנשים וגברים רואים באופן די דומה את סיכויי ההצלחה של נשים במקצועות טכנולוגיים הנתפסים כמקצועות גבריים בדרך כלל. כלומר שאין בהכרח שוביניזם גברי אלא דעות מוטעות הנקלטות כחלק מהשפעות סביבה (מערכת החינוך, בית, אחרים). דעות אלו משתרשות ומעצבות את הדור הבא. לפיכך, אני רואה חשיבות רבה בחינוך שיעודד נשים להאמין בעצמן וביכולתן להצליח בקריירה בכלל ובתחום הטכנולוגי בפרט ויחשוף אותן לתחומי עיסוק שונים. השלב הקריטי בחינוך זה לטעמי הוא בחטיבת הביניים ובתיכון, שם מתעצבות רבות מן העמדות והדעות שמלוות אותנו בהמשך חיינו המקצועיים והחברתיים."
ובתוך כך החל בימים אלה את עבודתו הארגון הבינלאומי החדש לנשים, UN Women, אשר יקדיש את פעילותו להביא לשוויון מגדרי והעצמת נשים. הארגון קם מתוך הבנה שיש עוד הרבה מה לעשות לפני שנשים מכל העולם יהיו שוות זכויות ובעלות הזדמנות שווה. מנהלת הארגון ונשיאת צ’ילה לשעבר, מישל בשלט, אמרה, "יש לנו הזדמנות היסטורית להחיש את הצעדים לקראת הישגים שמגני השוויון המגדרי נאבקים עליהם כבר שנים."
10 הנשים החזקות בעולם לפי המגזין פורבס:
1. מישל אובמה, בת 46, ארה"ב, תחום: פוליטיקה
2. איירין רוזנפלד, בת 57, ארצות הברית, תחום: עסקים (מנכ"ל חברת המזון קרפט)
3. אופרה ווינפרי, בת 56, ארצות הברית, תחום: מדיה
4. אנג’לה מרקל, בת 56, גרמניה, תחום: פוליטיקה
5. הילרי קלינטרון, בת 63, ארצות הברית, תחום: פוליטיקה (מזכירת המדינה)
6. אינדרה נויי, בת 55, ארצות הברית, תחום: עסקים (מנכ"ל פפסיקו)
7. ליידי גאגא, בת 24, ארצות הברית, תחום: לייף סטייל
8. גייל קלי, בת 54, אוסטרליה, תחום: עסקים (מנכ"ל ווסטפאק)
9. ביונסה נוולס, בת 29, ארצות הברית, תחום: לייף סטייל
10. אלן דג’נרס, בת 52, ארצות הברית, תחום: מדיה