מה עדיף לך, לשפר ממוצע או לעשות מכינה?

 הרבה אנשים מתלבטים בשאלה הזו בלי שיש להם מושג מה הם רוצים ללמוד, ואפילו אם הם רוצים תואר אקדמי, או אולי הנדסאי או לימודי תעודה אחרים.

ההמלצה הראשונה שלנו היא קודם כל להחליט מה ללמוד ואיפה, או לפחות לצמצם את הבחירה לשניים-שלושה תחומים שתרצו בסיכוי גבוה.

אחר כך צריך לברר מהם תנאי הקבלה הנדרשים במוסדות הלימוד הספציפיים שחושבים עליהם, ולהבין בכמה אנחנו רחוקים מהם.

רק אז נדע איזה סדר גודל של מקצה שיפורים צריך. השלב הבא הוא לבחון את האפשרויות -

האם לשפר את הממוצע באופן עצמאי דרך בית הספר? בעזרת מורה פרטי? או באחד מהמוסדות לשיפור בגרויות וללימודי פסיכומטרי?

ואולי בכלל ללכת על האפשרות שמציעה המכללה או האוניברסיטה – ללמוד שנה במכינה קדם אקדמית, לסיים את המכינה בממוצע הנדרש, ומיד אחר כך להתחיל את לימודי התואר באותו מוסד לימוד.

והתשובה לשאלה זו היא, כמו בהרבה מקרים, שכל מקרה לגופו. השיקולים שאנו נתקלים בהם בדרך כלל הם חיסכון בזמן וחיסכון בכסף, וכמובן הגדלת הסיכוי להצלחה בהשגת נתוני הקבלה הנדרשים. כל מועמד צריך לענות לעצמו על כמה שאלות כדי לדעת מה מתאים יותר עבורו:

 

1.   מה חסר לי כדי להתקבל? האם רק שיפור של מתמטיקה ואנגלית ל-4-5 יח"ל או מקצוע מדעי אחד מורחב יספיקו? או שאני צריך להשלים כמה בגרויות בשביל תעודת בגרות מלאה? האם רק פסיכומטרי בציון גבוה יספיק לי? או שלא משנה כמה אקבל בפסיכומטרי, עדיין אצטרך לשפר בגרויות בשביל ממוצע היעד?
אגב, מכונים רבים ממליצים על תוספת של מקצוע ’קל’ ברמת 5 יח"ל לתעודה, כמו סוציולוגיה. זו טעות חמורה ואל תתפתו לכך – עדיף בהרבה לקחת מקצוע חובה כמו תנ"ך או ספרות, ולהרחיב אותו ל-5 יח"ל. כך תקבלו בונוס של 5 יח"ל על אותן יחידות חובה ש-’תקועות’ בבגרות שלכם ממילא, והציון הממוצע שלכם יקבל תוספת משמעותית הרבה יותר.

2.   אני יכול ללמוד לבד? יש מי שמחליט ללמוד לבד לפסיכומטרי או להירשם למועד הבא של הבגרות דרך בית הספר ולגשת עצמאית. היתרון הבולט בכך הוא היתרון הכלכלי, אבל זה לא מתאים לכל אחד. צריך להיות מודעים, האם יש לנו המשמעת העצמית הדרושה לשבת וללמוד בלי לוח זמנים ובלי שיעורי בית ולהגיע להישגים הרצויים לנו או לא.

3.   בירור על המכינה הספציפית. כמה המכינה תובענית - כמה ימים בשבוע, מה לומדים, מה המבחנים; מה אחוז המתקבלים לתואר ראשון מבין לומדי המכינה; האם כחלק מהמכינה גם משפרים בגרויות (כלומר המכינה תועיל לי גם אם בסופו של דבר לא אתקבל למה שרציתי); מהם תנאי הקבלה למכינה - יש מקרים שגם למכינה יש דרישות קבלה של תעודת בגרות מלאה ומעבר של בחינת הפסיכומטרי, יש גם מסלולים אחרים לחסרי תעודת בגרות.

 

באופן כללי נהוג לומר שיתרונות המכינה הם:

-     ההתפזרות בין כל מיני דברים שצריך לעשות כדי לשפר את הממוצע והצורך להבין מה בדיוק צריך לשפר – בדרך כלל נחסכים מתלמידי המכינות.

-     כניסה ’חלקה’ יותר ללימודי התואר בזכות: 1) ההיכרות המוקדמת עם מוסד הלימוד, עם הסטודנטים ועם המרצים, 2)  התאמת המכינה ספציפית למקצוע הנדרש.

חסרונות המכינה שנהוג לציין הם:

-      זמן – עיכוב של שנה אקדמית אחת בכניסה לתואר.

-      מגבלה לגבי מוסדות הלימודים שמכירים בתוצאות המכינה – בדקו מראש!

-      כסף – עלות המכינה היא בדרך כלל עלות שנת לימוד רגילה.

אבל שוב, יש לבדוק כל מקרה לגופו כי הרשמה לשיפור בגרויות ופסיכומטרי, אם הם רבים, עשויה גם היא לגזול זמן רב וכסף לא פחות ממכינה, ולאו דווקא להוביל לתוצאות הרצויות.

בנוסף לשתי האפשרויות העיקריות האלה יש אפשרות נוספת שעשויה להתאים לחלק מהמועמדים, והיא להתחיל את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה (שם תנאי הקבלה הם בדרך כלל תעודת בגרות מלאה בלבד, ובחלק מהמקרים אין תנאי קבלה בכלל), להצטיין בלימודי השנה הראשונה, ולעבור בשנה השנייה לאחת האוניברסיטאות הגדולות בעזרת מסלול הנקרא "אפיק מעבר".

ההמלצה היא כמובן לשאוף כמה שיותר גבוה ולנסות להתקבל לתחום הלימוד ולמוסד הלימוד הרצויים ביותר עבורכם, אבל כדאי גם תמיד להיות עם היד על הדופק ולהבין מהו יעד אפשרי עבורכם, גם אם במאמץ רב, ומה ידרוש מכם יותר ממה שאתם יכולים להשקיע.


המאמר נכתב בידי רותם בלאו, מנהלת פיתוח תכנים של i Decide המרכז להכוונה מקצועית.




מאמרי הכוונה נוספים בתחום כללי

מאמרי הכוונה נוספים בתחום מכינה, בגרות, פסיכומטרי
לימודים + נרשמים ללימודים  -כל ההצעות ללימודים בישראל יועצי הלימודים שלנו ישמחו לעזור לכם ללא תשלום בטלפון 073-2158649