כל אחד רוצה להיות עורך דין, מסתבר, לפי כמות עורכי הדין הרשומים בישראל - 46,000. התואר נחשב ל``קל``, המסלול צפוי (תואר ראשון, התמחות, לשכה) ואם אין לכם נתונים לאוניברסיטה תוכלו להתקבל קרוב לוודאי לאחת מהמכללות
המכללות הראשונות למשפט קמו בשנות ה-80 של המאה 20 בעקבות ביקוש חסר תקדים ללימודי משפטים שהעלו את דרישות הסף לקבלה באוניברסיטאות לרמות גבוהות מאוד ביחס לפקולטות אחרות בתחום. וכך נפתחו המכללות, החוק שונה ואִפשר ללמוד משפטים במסגרת מכללות ללימודי משפט, שקיבלו הסמכה להעניק תואר אקדמי.
2,168 עורכי דין הוסמכו ביוני השנה ובישראל רשומים 46,000 עורכי דין על פי נתוני לשכת עורכי דין. קמו טענות כנגד הרמה הנמוכה של עורכי הדין וועדה מיוחדת בראשות עורך הדין שי סגל מונתה, כדי לבחון את הבעיה, כשאחת ממטרותיה - העלאת רף הציון העובר בבחינת לשכת עורכי דין מ-65 ל-70.
ביה"ס למשפטים במכללה למנהל היה הראשון שאינו מוסד אוניברסיטאי לקבל הסמכה להענקת תואר ראשון במשפטים. בית הספר הוקם על ידי פרופ’ דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר.
נראה שבוגרי המכללות דווקא שבעי רצון מהתואר שעשו שם, על אף המקטרגים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רמת שביעות מקבלי התואר הראשון בקרב בוגרי המכללות גבוהה מזו של בוגרי אוניברסיטאות:
שביעות רצון מקבלי תואר ראשון -
רמת הקורסים (מדעי החברה הכוללים בסקר גם לימודי משפטים):
מכללות - - 90.3
אוניברסיטאות - 76.8
מקבלי תואר ראשון במשפטים (2007-8)
סה"כ: 3,452
אוניברסיטאות: 867
מכללות: 2,585
השנה לומדים בישראל 15,790 סטודנטים למשפטים, מתוכם רק 2,900 לומדים באוניברסיטאות.
הקרב סביב לימודי משפטים באוניברסיטאות או במכללות הוצת עם פתיחת המכללות למשפט לפני 20 שנה והוא ניטש עד היום, כפי שאפשר ללמוד מאוסף תגובות שהופיעו בדיונים בנושא בפורומים סטודנטים וסטודנטים למשפטים:
NIEMAND אומר: זה כמו לשאול מה ההבדל אם למדת מנהל עסקים בבינתחומי או בהרווארד? מה ההבדל באמת? הרי מרבית הקורסים הם אותם קורסים בכל רחבי העולם, אז מה בוגרי הרווארד האלה תופסים מעצמם בכלל?
פלפלת 3 מסכימה: יש הבדל ברור בין תלמידי מכללה לתלמידי אוניברסיטה. זה כמובן לא אומר שלא תמצא חומר אנושי כזה או אחר במי מן השתיים, אבל באופן כללי ניתן לעשות אבחנות לגבי מי מגיע מאיפה.
riluman מתייעץ: אני רוצה להתחיל לימודי משפטים שנה הבאה. הפסיכומטרי שלי סביב ה-650. לאוניברסיטאות הסיכוי שלי להתקבל נמוך למדיי. מה לדעתכם האופציות האחרות שכדאי לי לשקול? (הבנתי שבמשפטים זה מאוד חשוב איפה למדת, בכדי למצוא עבודה). מה לגביי המכללות? אילו מכללות נחשבות יותר, ואלו פחות?
lol65: למיטב ידיעתי, הנתונים שלך יספיקו כידי להתקבל לרוב המכללות אם לא לכולן. עד כמה שהבנתי בעיקר מהדיונים פה בפורום, המכללות ש"נחשבות" יותר בשוק העבודה הן הבינתחומי הרצלייה והמכללה למינהל, עם זאת יש יוצאי דופן ויש גם חבר’ה שעם ציונים טובים ממכללות אחרות הצליחו למצוא התמחות.
Geeker007: אני חייב לציין שזה לאו דווקא הדבר שיקבע עבורך את ההתמחות ו/או משרד עו"ד שבו תעבוד. יש לי חבר אחד שלמד באוניברסיטה והחבר האחר במכללה ואני יכול לומר לך בוודאות שלא המוסד שבו אתה לומד קובע, אלא דווקא התכנים המשפטיים (קורסים ותחומי הרחבה), המורים (חשוב כי הם משרים אווירה של לימודים) והציונים שאתה מוציא ובעיקר מי שאתה. אם אתה מסוג האנשים שיושבים על הכיסא ולוקחים את הלימודים שלהם ברצינות - הציונים שלך יהיו בהתאם ומקומות ההתמחות יבקשו לראות את הציונים. גם החבר שלמד במכללה (במקרה שלו זה המכללה האקדמית נתניה) התקבל לאחד המשרדים היותר נחשבים בעיר והוא דיי נהנה.
הבעיה העיקרית היא הצפה של המקצוע, ירידה בשכרם של עורכי הדין והפיכתו למקצוע בלתי אמין בדעת הציבור הקולקטיבית, לאור תלונות רבות שמגיעות מלקוחות ללשכת עורכי דין על עורכי דין ששכרו, עברו על האתיקה ולא עשו תפקידם נאמנה. דיקני המכללות אינם מסכימים עם ההגדרה "הצפה". בכתבה לגלובס, לקראת כנס 20 שנה לבית הספר למשפטים במכללה למנהל, כאמור, קורא פרופ’ דודי שוורץ, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, לאלה שצועקים "שיטפון שיטפון" - "אינטרסנטים". פרופ’ אורנה בן-נפתלי דיקנית בית הספר למשפטים במכללה למנהל חושבת שמדובר ב"דעות קדומות".
פתיחת המכללות אפשרה לגוונים רבים מהאוכלוסייה ללמוד משפטים, תואר שהתאפשר בעבר רק למתי מעט לעשות, בשל דרישות הסף הגבוהות שעלו ככל שעלה הביקוש לתוכנית. וגם אם יש הצפה של עורכי דין בשוק ועל כך - לית מן דה פליג -לפעמים מוכיח מקרה אחד שהיכן שנסגרת דלת, נפתח חלון:
ב-12 באוקטובר 2010 התקיימה בכנסת ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (פרוטוקול 93). הדיון על סדר היום עסק ב"חסמים לכניסת יוצאי אתיופיה לאוניברסיטאות". חבר הוועדה, ח"כ שלמה מולה (קדימה) טען בפני הוועדה כי "ה אוניברסיטאות מתנהלות בצורה אליטיסטית... שאלת הפסיכומטרי, רבותיי, זה מבחן, זה באמת שהוא לא, באמת, מתאים לקודים התרבותיים של עולי אתיופיה. לקדש את המבחן הפסיכומטרי כתנאי סף לקבלה, הא ותו לא?" דברי מולה. לוועדה הוזמנה סטודנטית ממוצא אתיופי, אילנית ביטאו, 24, סטודנטית למשפטים וממשל שנה שנייה במרכז הבינתחומי בהרצלייה. ביטאו סיימה את התיכון בהצטיינות יתרה וכשעמדה מול בחירת מוסד הלימודים, היו שתי אופציות שרצתה: אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הבינתחומי. "כשהגעתי לאוניברסיטת תל-אביב, אפשר להגיד שלא היה לי עם מי לדבר. זאת אומרת, לא היה בכלל מקום לדיון וזה כשאני באה מרקע של ממוצע בגרות עם ציון מאוד מאוד גבוה, ממוצע של מעל ל-100 וכמובן יכולות אישיות, אקדמיות... שלא נופלים משאר המועמדים שמגיעים היום ללימודי האקדמיה. ...הגעתי לאוניברסיטת תל-אביב ולא התקבלתי ללימודי המשפטים. הציון שלי בפסיכומטרי לא שיקף את מי שאני. הציון הפסיכומטרי שלי, היה ממוצע ומתחת לממוצע, ולא שיקף והוא לא היה מדד ליכולות שלי באמת. היום אני בבינתחומי. והציונים שלי לא נופלים משאר התלמידים בכיתה. אז למה אני לא יכולה להיות בכיתה באוניברסיטת תל-אביב?"
מאמרים נוספים בתחום לימודי משפטים